<h1>לקוטי ספר הדין לרבינו יהודה אלברצלוני סימן קי"ח</h1>
<h2>דף נד:</h2>
תשוב' הגאון ר' יצחק ז"ל. ומה ששאלת בדין המתנה ושאר השרשין שבקשת לעמוד עליהן. הוי יודע שאני אתן לך שורש לסמוך עליו. דגרסי' [נ"ד ע"ב] תנאי כתובה ככתובה ותנאי הכתובה הן התנאין שמתנין עליהן בשעת הקידושין כגון שאומרי' לבעל פרש לנו מה יהיה לאשה עליך ומה תכתו' לה על נפשך ונתרצתה האשה בו עמדו וקדשו על אותו תנאי הרי אלו תנאי כתובה. וקל וחומר בשעה שאומרין לו לא תנשא לך עד שתכתוב לה כך וכך ונתרצה בדבר ועמד וקידש על אותו תנאי שחייב באותו תנאי שקיבל על עצמו. וזה עוד מכלל שאמ' חכמ' [ק"ב ע"ב] כמה אתה נותן לבנך כך וכך לבתך כך וכך ולא בעו קנין ואין חוששין למטבע ולא לנכסים אם הן מצויין או אינן מצויין אלא הן תנאי שאנו אומרי' ככתובה דמו וכמו שאנו דנין בכתובה דבר שלא בא לעולם שחייב הבעל בה בין שהיו הנכסים אצלו בשעת הכתובה בין שלא היו לו אצלו בשעת הכתובה כך אנו דנין בתנאי כתובה וחייב עליהן אפי' בדבר שלא בא לעולם ואפי' במטבע ואפי' דברים שצריך בהם קניין אין צריך קניין אבל מי שהוא קופץ על עצמו מעצמו שאלו לא היה הוא קופץ ומתנה על עצמו לא היו הן מתנין עליו (ו)ואין זה תנאי כתובה אלא הרי הוא כשאר מתנות דעלמ' ושם אנו צריכין שיהא דבר הבא לעולם ולא יהא מטבע בקניין ושלא יהא לזמן פלו' אלא מעכשיו שאין זה מתנאי כתובה מפני שלא התנו עליו אלא הוא קופץ והתחיל להתנות על עצמו וכך אנו דנין בדבר. והדבר שוה אם הוא בכתובה או בשטר אחר בזמן שמזכירין בו שעל אותו תנאי נגמר המעשה. ואם יש שם כתו' שתגבה אותה אפי' כשהיא תחתיו ותתן אותה למי שתרצה הרי זה תנאי שבממון שהוא קיים.
<h2>דף קב:</h2>
תשוב' הגאון ר' יצחק ז"ל. ומה ששאלת בדין המתנה ושאר השרשין שבקשת לעמוד עליהן. הוי יודע שאני אתן לך שורש לסמוך עליו. דגרסי' [נ"ד ע"ב] תנאי כתובה ככתובה ותנאי הכתובה הן התנאין שמתנין עליהן בשעת הקידושין כגון שאומרי' לבעל פרש לנו מה יהיה לאשה עליך ומה תכתו' לה על נפשך ונתרצתה האשה בו עמדו וקדשו על אותו תנאי הרי אלו תנאי כתובה. וקל וחומר בשעה שאומרין לו לא תנשא לך עד שתכתוב לה כך וכך ונתרצה בדבר ועמד וקידש על אותו תנאי שחייב באותו תנאי שקיבל על עצמו. וזה עוד מכלל שאמ' חכמ' [ק"ב ע"ב] כמה אתה נותן לבנך כך וכך לבתך כך וכך ולא בעו קנין ואין חוששין למטבע ולא לנכסים אם הן מצויין או אינן מצויין אלא הן תנאי שאנו אומרי' ככתובה דמו וכמו שאנו דנין בכתובה דבר שלא בא לעולם שחייב הבעל בה בין שהיו הנכסים אצלו בשעת הכתובה בין שלא היו לו אצלו בשעת הכתובה כך אנו דנין בתנאי כתובה וחייב עליהן אפי' בדבר שלא בא לעולם ואפי' במטבע ואפי' דברים שצריך בהם קניין אין צריך קניין אבל מי שהוא קופץ על עצמו מעצמו שאלו לא היה הוא קופץ ומתנה על עצמו לא היו הן מתנין עליו (ו)ואין זה תנאי כתובה אלא הרי הוא כשאר מתנות דעלמ' ושם אנו צריכין שיהא דבר הבא לעולם ולא יהא מטבע בקניין ושלא יהא לזמן פלו' אלא מעכשיו שאין זה מתנאי כתובה מפני שלא התנו עליו אלא הוא קופץ והתחיל להתנות על עצמו וכך אנו דנין בדבר. והדבר שוה אם הוא בכתובה או בשטר אחר בזמן שמזכירין בו שעל אותו תנאי נגמר המעשה. ואם יש שם כתו' שתגבה אותה אפי' כשהיא תחתיו ותתן אותה למי שתרצה הרי זה תנאי שבממון שהוא קיים.
